Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 4a

וַחֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ כָּשֵׁר וְכִי תֵּימָא אֲנַן מִדְּאוֹרָיְיתָא קָא מַתְנִינַן לַהּ אִי הָכִי אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר דְּבַר תּוֹרָה מִיבְּעֵי לֵיהּ

Traduction

and he signed it and gave it to his wife, it is a valid bill of divorce? And if you would say that we learned that this statement of Rav Naḥman applies by Torah law, whereas by rabbinic law Rabbi Meir concedes that a bill of divorce must be written for her sake, if so, Rav Naḥman should have said: Rabbi Meir would say that by Torah law if a husband found a document in the garbage he may use it.

Rachi non traduit

וכי תימא אנן מדאורייתא מתנינן לה. להא דרב נחמן:

אי הכי אומר היה ר' מאיר דבר תורה מיבעי ליה. למימר דהוה ליה לרב נחמן דאמורא הוא לפרושא למילתא דלא תיפוק חורבא מיניה ולמיתני הכי אומר היה ר' מאיר דבר תורה אפילו מצאו באשפה וכו':

Tossefoth non traduit

וחתמו ונתנו לה כשר. לכתחילה נמי כשר לחתום וליתן דבפרק כל הגט (לקמן גיטין דף כו:) ובהכותב (כתובות דף פה.) מוכיח מדרב נחמן דהכא דלמיחזי כשיקרא לא חיישינן ועוד תנן בפרק כל הגט (לקמן גיטין דף כו.) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש והאשה וקאמר בגמ' משום קטטה ור' מאיר היא או משום תקנת עגונות משמע במצאו באשפה דלא שייכי הני טעמי שרי אפילו לכתחילה ומאן דמפרש נמי התם משום תקנת סופר ורבי אלעזר היא משמע דלר''מ אין צריך להניח כלום ושרי לכתוב הכל והא דלא קאמר הכא חתמו ונתנו לה אומר ר''ת משום דהוה משמע דלא סגי דלא עביד הכי וא''ת ומאי שנא דבעי לר''מ לכתחילה כתיבה בתלוש למאן דמוקי מתניתין דמחובר כר' מאיר ושלא לשמה שרי אפילו לכתחילה ואומר ר''ת דלגבי לשמה לא חיישינן אי מייתי גט לעדים שאינו כתוב לשמה שיחתמו גם הם שלא לשמה דכיון דידעי דצריך לשמה לא אתו למיטעי אבל במחובר אי כתב לה במחובר זימנין דמישתלי ואין נזכרין לתלוש וחתמי:

אֶלָּא לְעוֹלָם רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא וְכִי לָא בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר חֲתִימָה הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים כְּלָל הֵיכָא דְּאִיכָּא עֵדִים בָּעֵי דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא מוֹדֶה רַבִּי אֶלְעָזָר בִּמְזוּיָּיף מִתּוֹכוֹ שֶׁהוּא פָּסוּל

Traduction

Rather, the Gemara retracts the previous answer and states: Actually, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, and when does Rabbi Elazar not require that the signing must be for her sake? Where there are no witnesses at all on the bill of divorce. However, where there are witnesses, he does require that all their signatures must be for her sake. The proof for this is that Rabbi Abba says: Rabbi Elazar concedes with regard to a document whose falsification is inherent in it, i.e., a document that is signed by disqualified witnesses, that it is invalid. This shows that although Rabbi Elazar maintains that a lack of signatures does not invalidate a bill of divorce, all signatures included in the bill of divorce must be valid; otherwise the document is rendered invalid.

Rachi non traduit

יש ה''ג וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה היכא דליכא עדים כלל. כלומר כי לא חתימי סהדי עליה כלל שפיר טפי מהשתא דחתימי עליה ושלא לשמה דהוה ליה מזוייף מתוכו:

במזוייף מתוכו. שחתם עליו קרוב או פסול או שלא לשמה:

Tossefoth non traduit

מודה רבי אלעזר במזוייף מתוכו. תימה לר''י מה ענין שלא לשמה למזוייף מתוכו שחתומים בו קרובין או פסולים דהתם בדין מיפסיל משום דלמא אתי למיסמך עילוייהו להשיאה או להוציא ממון על פיהם אע''פ שהדבר אמת אין לעשות אלא בעדות כשר כדאמר בפ' ארבעה אחין (יבמות דף לא:) נינחיה גבי עדים זימנין דחזו בכתבא ומסהדי ורחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם אבל הכא שהעדים כשרים אלא שחתמו שלא לשמה מה תקלה יש בכך אם נסמוך עליהן וליכא למימר דאי שרינן בחתמו שלא לשמה יבא להכשיר זימנין דיחתמו תחלה ויכתבו גט על גבי חתימתן והתם ליכא עדות כלל דאם כן מטעם זה גם בשאר שטרות היה לנו להצריך חתימה לשמה ויש לומר דמ''מ איכא למיגזר חתימה אטו כתיבה דאם אין עושין חתימה לשמה גזרינן פן לא יכתבו גם הכתיבה לשמה:

רַב אָשֵׁי אָמַר הָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דִּתְנַן רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל עַד שֶׁתְּהֵא כְּתִיבָתוֹ וַחֲתִימָתוֹ בְּתָלוּשׁ

Traduction

Rav Ashi said a different explanation: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with a third opinion, that of Rabbi Yehuda. As we learned in a mishna (21b): Rabbi Yehuda invalidates a bill of divorce unless its writing and signing are performed on an item that is detached from the ground. According to this opinion, both the writing and the signing must be done for her sake.

Tossefoth non traduit

הא מני ר' יהודה היא. אע''ג דבריש פ''ב (לקמן גיטין דף טו.) תנא קמא דר' יהודה מצריך בפני נכתב ובפני נחתם בהא סבר לה כר''י:

עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש. וא''ת ולמה ליה למינקט וחתימתו כיון שהיתה כתיבה בתלוש אי אפשר לחתימתו שתהא במחובר וי''ל דמשכחת לה שכתבו על אילן תלוש ואח''כ נטעו והשריש וחתמו:

וּמֵעִיקָּרָא מַאי טַעְמָא לָא מוֹקְמִינַן לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה

Traduction

The Gemara asks: And initially, what is the reason we did not establish the mishna in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? Since Rabbi Yehuda’s opinion is explicitly stated in a mishna, isn’t it obvious that this mishna also follows his ruling?

Rachi non traduit

ומעיקרא אמאי לא מוקמינן לה כרבי יהודה. דטרחינן ומהדרינן וכי תימא כמה לישני לאוקמיה כר' מאיר או כר' אלעזר:

מְהַדְּרִינַן אַרַבִּי מֵאִיר דִּסְתַם מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר מְהַדְּרִינַן אַרַבִּי אֶלְעָזָר דְּקַיְימָא לַן הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ בְּגִיטִּין

Traduction

The Gemara answers: We seek to explain the mishna in accordance with the opinion of Rabbi Meir, as there is a general principle that a ruling in an unattributed mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Meir. Likewise, we seek to interpret the mishna in accordance with the ruling of Rabbi Elazar, as we maintain in general that the halakha is in accordance with his opinion with regard to bills of divorce. For these reasons, the Gemara first attempted to interpret the mishna in accordance with the opinion of one of these tanna’im, not that of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

הילכתא כרבי אלעזר בגיטין. בהא מילתא דבלא עדים חתומים כשר והכי מוקמינן בפרק בתרא (לקמן גיטין דף פו:):

Tossefoth non traduit

דקיימא לן הלכה כר''א בגיטין. משום דמיירי הכא בגיטין נקט גיטין אבל הלכה כמותו אף בשאר שטרות אע''ג דכל אמוראי דלקמן (גיטין דף פו:) סברי כר' אלעזר דוקא בגיטין קיימא לן כשמואל בדיני דפליג לקמן (שם) אדרב וקאמר אף בשאר שטרות ועוד בפ' זה בורר (סנהדרין דף כח:) גבי מתנתא דהוו חתימי עלה תרי גיסי קאמר רב יוסף זיל אקנייה בעדי מסירה כר' אלעזר ופריך ליה אביי והאמר ר' אבא מודה ר' אלעזר במזוייף מתוכו שהוא פסול משמע דרב יוסף ואביי דהוו בתראי סברי כר' אלעזר ובפירקין נמי אמר ר' אבא האי שטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל מגבינן ביה מבני חרי ולפיכך צריך ליזהר שיהו עדי מסירה בשעת נתינת הגט דאינהו כרתי דאי ליכא שם עדי מסירה אינה מגורשת אע''ג דאיכא עדי חתימה ולא מהני עדי חתימה אלא שאם ימותו עדי מסירה או ילכו להם למדינת הים שתינשא ע''י עדי חתימה דמסתמא בהכשר נעשה כדאמרינן בהשולח (לקמן גיטין דף לו.) לא צריכא אלא לר' אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי תקינו רבנן עדי חתימה דזימנין דמייתי סהדי אי נמי דאזלי למדינת הים וכן משמע בפ' בתרא (לקמן גיטין דף פו:) גבי שנים ששלחו שני גיטין ושמותיהן שוין [ונתערבו] נותן שתיהן לזו ושתיהן לזו וקאמר בגמ' דלא כר' אלעזר משום דלא ידעי עדי מסירה בהי מינייהו מיגרשא אבל לר''מ ניחא וצריך לומר דבמשולשין איירי דבעי לר''מ שיהא מוכח מתוכו כדאמרינן בריש כל הגט (לקמן גיטין דף כד:) גבי כתב לגרש את הגדולה ואי לר' אלעזר סגי בעדי חתימה אמאי לא אתיא כר' אלעזר דל עדי מסירה מהכא בעדי חתימה סגי אלא משמע דלעולם בעי ר' אלעזר עדי מסירה ועוד. דרגיל ר''ת לומר דאפילו לר''מ בעי עדים בשעת נתינת הגט דאין דבר שבערוה פחות משנים וכן שטר מתנת קרקע או שטר מכר שהוא לקנין קרקע ואינו לראיה אין מועיל כלום לר' אלעזר אם ידוע שלא נתנו בפני עדים מיהו יש לחלק דלענין ממון דמהניא הודאת בעל דין כמאה עדים סגי בעדי חתימה במקום הודאת בעל דין אבל בקידושין וגרושין לא מהניא הודאת בעל דין משום דמחייב לאחרים דבקידושין אסר לה אקרובים ובגרושין אסר לה אכהן:

תְּנַן רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הַמֵּבִיא מִן הָרְקָם וּמִן הַחֶגֶר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֲפִילּוּ מִכְּפַר לוּדִּים לְלוֹד וְאָמַר אַבָּיֵי בַּעֲיָירוֹת הַסְּמוּכוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמוּבְלָעוֹת בִּתְחוּם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עָסְקִינַן

Traduction

§ The Gemara continues to explain the mishna in light of the dispute between Rabba and Rava. We learned in the mishna that Rabban Gamliel says: Even one who brings a bill of divorce from Rekem or from Ḥeger must say: It was written in my presence and it was signed in my presence. Rabbi Eliezer says: Even one who brings a bill of divorce from the village of Ludim to Lod. And Abaye said in explanation of this matter: We are dealing with towns that are not part of the land itself, but are near Eretz Yisrael and within the boundary of Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

ואמר אביי עיירות הללו. שהוסיפו סמוכות לארץ ישראל הנך רקם וחגר דרבן גמליאל והנך דרבי אליעזר הוי סמוכות טפי שאף מובלעות הן בתחומה אלא שאינן מארץ ישראל דת''ק סבר הני לא צריכי משום דסמוכות ואתא רבן גמליאל לאוסופי סמוכות ומודי במובלעות ורבי אליעזר הוסיף את המובלעות והיכי דמי מובלעות כגון עיירות שמנה הכתוב במזרחה של ארץ ישראל להיות לגבול כדכתיב (במדבר ל''ד:י') והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן וגו' ומונה על הגבול עיירות רבות ומהן ולהלן חוצה לארץ ישראל ויש מהם שבולטות מחברותיהן לצד המזרח ארבע וחמש פרסאות ומסילה ההולכת מזו לזו הוא הגבול ועיירות העומדות חוץ למסילה לפנים מבליטת העיר הבולטת קרי לה מובלעת בתוך התחום ואפילו הכי אינה מארץ ישראל:

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לְדִידִי חֲזֵי לִי הָהוּא אַתְרָא וְהָוֵי כְּמִבֵּי כוּבֵּי לְפוּמְבְּדִיתָא

Traduction

And Rabba bar bar Ḥana said: I myself saw that place, i.e., the distance between the village of Ludim and Lod, and it was similar to the distance from Bei Kuvei to Pumbedita, which is only a short distance.

Rachi non traduit

ההוא אתרא. שבין כפר לודים ללוד:

והוי. רחוק כמבי כובי לפומבדיתא:

מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר הָנֵי לָא צְרִיךְ מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ וְהָנֵי גְּמִירִי וּמָר סָבַר לְפִי שֶׁאֵין עֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּימוֹ וְהָנֵי נָמֵי לָא שְׁכִיחִי

Traduction

The Gemara analyzes the mishna: One can derive by inference that the first tanna of the mishna holds that in these places the agent is not required to testify that the bill of divorce was written and signed for the woman’s sake. What, is it not the case that they disagree with regard to this principle, as one Sage, the first tanna, holds that the reason for saying: It was written in my presence and it was signed in my presence, is because people living overseas are not experts in writing a bill of divorce for her sake, and the residents of these places are learned in this matter, as they are near Eretz Yisrael. And one Sage, Rabban Gamliel, holds: The reason is because there are no witnesses available to ratify it, and the residents of these places are also not frequently available, as they live on the other side of the border, and it is difficult to bring witnesses from one place to another.

Rachi non traduit

מאי לאו בהא קמיפלגי כו'. ודרבה ורבא תנאי היא:

לא שכיחי. דיש חירום ביניהם:

Tossefoth non traduit

ומר סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו והני נמי לא שכיחי. וטעמא דרבי אליעזר לא משום דקסבר דמובלעות נמי לא שכיחי אלא שלא תחלוק במדינת הים. כדמשמע בסמוך:

לָא רַבָּה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ רַבָּה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר הָנֵי כֵּיוָן דִּסְמוּכוֹת מִיגְמָר גְּמִירִי

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: No, there is no proof that this issue is a dispute among tanna’im, as Rabba resolves the different opinions in the mishna according to his line of reasoning, and Rava resolves them according to his line of reasoning. The Gemara elaborates: Rabba resolves them according to his line of reasoning, as everyone agrees that the reason is because they are not experts in writing a bill of divorce for her sake. And here they disagree with regard to this issue: The first tanna holds that since the residents of these cities are located near Eretz Yisrael, they are assumed to be learned in this halakha.

Rachi non traduit

מתרץ לטעמיה. מתרץ לכולהו תנאי כוותיה:

וַאֲתָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר מוּבְלָעוֹת גְּמִירִי סְמוּכוֹת לָא גְּמִירִי וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר מוּבְלָעוֹת נָמֵי לָא שֶׁלֹּא תַּחְלוֹק בִּמְדִינַת הַיָּם

Traduction

And Rabban Gamliel came to say: Granted, the residents of those cities that are within the boundary of Eretz Yisrael are learned in this halakha, however, the residents of these cities that are only near Eretz Yisrael are not learned. And Rabbi Eliezer came to say, when he mentioned the village of Ludim and the town of Lod, that the residents of those cities that are within the boundary of Eretz Yisrael are also not treated as learned, so that you should not make a distinction within separate areas of the country overseas. In other words, anywhere that is not part of the Jewish settlement of Eretz Yisrael is classified as outside, even if they are familiar with the halakhot of bills of divorce.

Rachi non traduit

ואתא רבי אליעזר למימר דמובלעות נמי לא. כלומר אף על גב דגמירי לא נפקי מכלל מדינת הים:

שלא תחלוק במדינת הים. מאחר שגזרו במדינת הים לא נתנו חלוק בדבר:

רָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְפִי שֶׁאֵין עֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּימוֹ וְתַנָּא קַמָּא סָבַר הָנֵי כֵּיוָן דִּסְמוּכוֹת מִישְׁכָּח שְׁכִיחִי

Traduction

Likewise, Rava resolves the various opinions in the mishna according to his line of reasoning. He maintains that everyone agrees that the reason for the declaration: It was written in my presence and it was signed in my presence, is because there are no witnesses available to ratify it. And the first tanna holds: Since the residents of these cities are nearby they are frequently available.

וַאֲתָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר מוּבְלָעוֹת שְׁכִיחִי סְמוּכוֹת לָא שְׁכִיחִי וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר מוּבְלָעוֹת נָמֵי לָא שֶׁלֹּא תַּחְלוֹק בִּמְדִינַת הַיָּם

Traduction

And Rabban Gamliel came to say: The residents of cities within the boundary of Eretz Yisrael are frequently available. However, the residents of places that are merely near Eretz Yisrael are not frequently available. And Rabbi Eliezer came to say that the residents of those cities that are within the boundary of Eretz Yisrael are also not considered to be like Eretz Yisrael in this matter, despite their proximity to the Jewish settlement, so that you should not make a distinction within separate areas of a country overseas.

תְּנַן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַמּוֹלִיךְ מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר מוֹלִיךְ לָא צְרִיךְ מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ

Traduction

§ We learned in the mishna: And the Rabbis say that one is required to say: It was written in my presence and it was signed in my presence, only if he brings a bill of divorce from a country overseas to Eretz Yisrael, and the same applies to one who delivers a bill of divorce from Eretz Yisrael to a country overseas. The Gemara analyzes this statement: One can learn by inference that the first tanna of the mishna holds that one who delivers a bill of divorce from Eretz Yisrael to a country overseas is not required to say this declaration. What, is it not the case that they disagree with regard to this principle, as one Sage, the first tanna, holds that the reason for the declaration is because they are not experts in writing a bill of divorce for her sake,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source